גזר דין לנאשם מס 2 בתיק ת"פ 3850-09

יצוין כי חלקו של נאשם 2 באירוע הוא קטן באופן יחסי לחלקו של נאשם 1 שהוא העבריין המרכזי בתיק זה. הנאשם 2 הצטרף לאירוע בשלב מאוחר יותר, דחף את המתלונן, היכה בו ובעט בו. נאשם 1 יזם את התקיפה, היכה במתלונן בכל חלקי גופו, הפילו שוב ושוב לקרקע, איים עליו, ניסה לשכנעו שלא להתלונן במשטרה, סירב להתלוות לשוטרים, דחף שוטר ואף הורה לנאשם 2 להימלט מהמקום. ישנה חומרה נוספת במעשיו של נאשם 2 שכן היה שוטר בעת ביצוע העבירות.

בית המשפט שקל את נסיבותיו האישיות הקשות של נאשם 1 וכן התחשב בכך שזו מעידתו היחידה בפלילים, ודן את נאשם 1 לעונש של חודשיים מאסר בפועל ומאסר מותנה. גזר דין זה אושר בבית המשפט המחוזי.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי נאשם 2 בן 24, רווק המתגורר בבית אמו ועובד בעבודות מזדמנות, אביו ריצה עונש מאסר של חמש שנים בשל עבירת אלימות ונסיבותיו האישיות מפורטות בתסקיר. הנאשם למד בפנימייה חקלאית, סיים 12 שנות לימוד, ושירת שירות צבאי מלא ביחידה קרבית.

קצינת המבחן מסרה כי הנאשם מקבל אחריות פורמלית בלבד לביצוע העבירה, טען כי היה תחת השפעת אלכוהול בזמן ביצועה ולכן לא שלט על התנהגותו. הנאשם ציין בפניה כי לא הכיר את המתלונן והצטרף לאלימות של חבריו כלפי המתלונן ללא סיבה.

הנאשם 2 התחרט על מעשיו ורצה להתנצל עליהם, אולם קצינת המבחן סבורה כי הוא לא חש אמפטיה כלפי הנפגע וכי הרצון להתנצל מונע מרצונו לזכות בהקלה בעונשו.

שירות המבחן המליץ כי יוטל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות.

יצוין שלמרות גילו הצעיר לנאשם הרשעה קודמת בעבירת תגרה המאוחרת לעבירה שבפני, שבגינה נדון הנאשם לעונש של מאסר מותנה וקנס.

ב"כ המאשימה סברה שאין להבחין בין העונשים של נאשם 1 ונאשם 2, ציינה כי גם נאשם 2 היה שתוי בעת האירוע, הם שותפים למעשה אחד וכי יש לראות בחומרה את עברו של הנאשם 2 וכן לראות בחומרה את אי לקיחת אחריות למעשיו.

ב"כ נאשם 2 הדגישה כי לנאשם 1 יוחסו עבירות נוספות. מתסקירו עלו דפוסים בעייתיים מובהקים יותר מאלה של נאשם 2, וכן נאשם 1 לא שיתף פעולה עם הרשויות בשלב החקירה. לעומת זאת נאשם 2 כבר בעת חקירתו הודה והצטער על מעשיו.

ב"כ נאשם 2 טענה כי התסקיר לא התייחס לכך שאביו של הנאשם היה אסור במשך 5 שנים וכן לגבי תפקודו במסגרת חייו ולימודיו.

מתסקיר משלים עולה כי הנאשם מתקשה בהתמדה ובהסתגלות למסגרות שונות. קצינת המבחן הדגישה כי הנאשם זקוק לעונש מוחשי ומעמיד גבולות ברורים וחזרה על המלצתה להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם השלימה טיעוניה ומסרה כי שירות המבחן הגיש את התסקיר המשלים ללא שיחה עם הנאשם, מסרה כי הנאשם השתתף במבצע עופרת יצוקה, מסרה כי הנאשם עובד היום כדי לסייע בפרנסת אמו והגישה לבית המשפט תלוש משכורת, כמו כן הגישה ב"כ הנאשם אישור על  התנדבותו של במשך שנתיים וביקשה כי בית המשפט יסתפק בעונש של של"צ משמעותי ומאסר מותנה.

הנאשם הצטער על מעשיו, מסר כי כיום עובד וכי בעת האירוע היה חייל בשירות סדיר.

לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הצדדים והנאשם, אינני סבורה כי יש לגזור על נאשם 2 עונש השווה לעונש של נאשם 1 שכן חלקו בעבירה קטן יותר, הוא לא היה יוזם התקיפה אלא נגרר בעקבות נאשם 1 וכן ישנה חומרה נוספת בכך שנאשם 1 ביצע את העבירות שעה שהיה שוטר.

מנגד, גם חלקו של נאשם 2 משמעותי בביצוע העבירה. אף הוא היה שתוי והצטרף להתנהגות הבריונית של נאשם 1 ושניהם תקפו את המתלונן ללא כל סיבה. יצוין כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם לוקח אחריות פורמלית בלבד לביצוע העבירה ולא חש אמפטיה כלפי המתלונן ושירות המבחן המליץ על הטלת עונש מוחשי המעמיד גבולות ברורים. עוד יש לזקוף לחומרה כי לנאשם הרשעה קודמת בעבירת אלימות שהתרחשה לאחר האירוע בתיקנו.

לקולא אזקוף את גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירה, את תרומתו לחברה, את העובדה כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי משמעותי וכן חסך עוגמת נפש מהמתלונן שהיתה כרוכה בעדות בבית המשפט. כמו כן אתחשב בחלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירה, בחלקו היחסי בביצוע העבירה ובעונש שנגזר על  נאשם 1.

אשר על כן אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן: